אני מאמינה שמחיר צריך להיות עשוי משני חומרים: אקסל ולב.
כלומר – מצד אחד, מחיר צריך להיות מותאם לחישובים, לנתונים, להגדרות ולמדידות (שלזה אני קוראת ״אקסל״, וגם ממליצה להשתמש באקסל כדי לעשות את התחשיב הזה),
ומצד שני – מחיר צריך להיות מחובר ללב. אנחנו צריכים להרגיש איתו טוב. להרגיש שכשאנחנו אומרים אותו נעים לנו בפנים. אם אנחנו מרגישים כיווץ – סימן שהמחיר אולי לא נכון לנו. שאולי כדאי לנו לבדוק את זה, לעשות איזושהי עבודה פנימית ולבחון את זה.
ואגב, תחושת כיווץ כלפי מחיר יכולה להיות לשני הכיוונים – מחיר נמוך מידי יוצר בנו כיווץ וזה סימן שהוא לא נכון לנו, וגם מחיר גבוה מידי יוצר בנו כיווץ וזה סימן שהוא לא נכון לנו.
(אני יודעת שהגישה הרווחת היא להעלות מחירים ולא משנה מה מרגישים בלב. אבל לדעתי זה לא נכון. צריך להרגיש טוב עם המחיר, וכדאי להעלות מחיר רק כשמרגישים נעים עם המחיר החדש, הגבוה).
אישית, אני מאד טיפוס של אקסל. אני מתה על אקסל. החיים שלי די מנוהלים באקסל של גוגל (ומה שלא נכנס באקסל מנוהל בגוגל דוקס…).
לפעמים אני מוצאת את עצמי נעזרת באקסל בשביל לחשוב. או בשביל להבהיר רעיון תוך כדי שיחה. הוא ממש חלק מהחיים שלי.
ועם זאת, כשאני מעלה מחיר – זה תמיד אחרי בדיקה עם הלב שלי. ורק כשהלב שלם עם המחיר הגבוה, רק כשהוא אומר ״Hell Yessss!!!” – רק אז אני מעלה. ובשמחה גדולה. ואני יודעת בידיעה עמוקה, שלווה ובטוחה, שהמחיר החדש שלי נכון וטוב.
גם כשמתייעצים איתי על תמחור – ובמקרה של שיטת הנקודות, מתייעצים איתי על קביעת גובה הנקודה (שזה נתון אישי לכל בונה אתרים) – אני עוזבת לרגע את האקסל ושואלת שאלות של רגש. איך מרגיש לך המספר הזה. האם כשאת אומרת אותו את מרגישה נעים או כיווץ. ככה עד שאנחנו מגיעים למספר הנכון – נכון סובייקטיבית, נכון לה (או לו).
ואולי לכן אני כל כך אוהבת תמחור. כי הוא מחבר שני חלקים בחיים שלי – אקסל ולב. ואולי בעצם, בחיים של כולנו 💖
